חדשות

אמל ושמלת הדמעות/ הופכות את היוצרות

הופכות את היוצרות הינו מיזם חברתי הפועל להעצמה אישית וכלכלית של נשים היוצאות ממעגל הזנות. במרכז הפרויקט עומד סטודיו אופנה שהינו מרכז שיקום תעסוקתי, המספק מעטפת של הכשרה מקצועית, יצירה ופרנסה, לנשים הנאבקות שלא ליפול שוב למעגל הזנות ההרסני.

במקביל לתערוכה manoAmano,ילווה הבלוג את הסיפורים האישיים לצד הדגמים שעיצבו הנשים שלקחו חלק בפרויקט והחליטו להפוך את עולמן באמצעות יצירה.

 אמל 

המעצבת ענת ברמן (Biantika) הנחתה את אמל, אשה שהחלה תהליך שיקום במסגרת ההוסטל של סלעית, בקורס שהתקיים בסטודיו שש בי. יחד הן עיצבו את שמלת הדמעות של אמל שהבד זולג בה מלפנים ומאחור כמו הדמעות על שתי לחייה. על התקופה הזו כתבה ענת:

"… בחודשים האחרונים התחלתי את השבוע בסטודיו של B6 יחד עם שותפתי מסלעית, הוסטל שקומי לנשים ממעגל הזנות. נפגשנו במטרה לעצב ביחד שמלה…

צילום: כלנית גרינברג; דוגמנית: אורטל בן דיין

הבוקר תמיד היה מתחיל בקפה עם סיגריה במרפסת הקטנה שמשקיפה על החלקים היותר יפים של תל אביב, מסכמות את חוויות השבוע שעבר, הצבע החדש בשיער שלה, החצאית החדשה שתפרתי. היא מתעצבנת על בחורה מההוסטל, אני מתעצבנת על הקורס, החורף שמתחיל להיגמר, שבוע הבא היא אולי כבר תוכל להתקשר… יאללה, בואי נלך כבר לתפור…

התפירה מזכירה לה את אמא שלה שנפטרה לפני הרבה שנים. היא הייתה יושבת ותופרת וריח של פריחה היה עוזר. אני חושבת שזה מזכיר לה תקופה טובה יותר, תקופה שבה לא היו לה כל כך הרבה צלקות, תקופה שבה היא הייתה יותר אופטימית…

אנחנו יושבות ותופרות, מצחקקות כמו ילדות. המנחה מתעצבן שאנחנו כל הזמן מדברות ושאנחנו לא מתקדמות, אבל לא ממש אכפת לנו…

שוב יוצאות להפסקת סיגריה, היא גולשת בסיפורים ואני נשאבת לעולם שלה. באיזשהו שלב הצחוק הופך לבכי ואני איתה בתוך עולם אכזר אפל ובודד.

תמיד קוטעים אותנו כי צריך כבר ללכת, צריך לחזור למציאות. אני צריכה להתחיל לעבוד כי השבוע כל כך קצר, והיא תחזור להוסטל ותמשיך להילחם כל יום, כל שעה, כל דקה, כל שנייה…"

תגובות

כתיבת תגובה

(לא יופיע בתגובה)

* שדה חובה