חדשות

סדנא עם אנדריאה צ'אבס

 בבוקר יום שישי, יומיים לאחר פתיחת התערוכה, נפגשה מעצבת הנעליים אנדריאה צ'אבס עם 45 סטודנטים ומעצבים. אנדריאה שיתפה אותם בתהליכי עבדותה, ה"אני מאמין" שלה, חשפה אותם לטכנולוגיות חדישות בהן היא משתמשת ואף נתנה מספר טיפים ל"מעצב המתחיל".

אנדריאה צ'אבס בערב פתיחת התערוכה :"בודיקה- רגע בודד במעגל" בבית העיר

קצת על אנדריאה: אנדריאה צ'אבס מעצבת הנעליים סבורה כי אנחנו חיים בעידן ש"טוב לאופנה". היא משתמשת בטכנולוגיה חדישה  של 3D ומשלבת מסורת של עבודת יד ומלאכה. חשוב לה להיות מעודכנת, אך היא לא עובדת לפי לוח הזמנים של עולם האופנה. הסטודנטים והמעצבים שוחחו עם אנדריאה ולאחר מכן התייעצו איתה באופן אישי.

כיצד את ממקמת את עצמך ביחס לרפרטואר של סגנונות? עם מי את מנהלת דיאלוג? מי מושא להשראה עבורך?

אין לי "איידול". לרוב, בעיצוב שלי אני חושבת על הטבע ועל האמנות. אני מאמינה שחשוב להיחשף לאמנות, לבקר במוזיאונים ובגלריות. החשיפה לאמנות פותחת את הראש ומאפשרת תובנות שמשפיעות על העיצוב.לדוגמא: עבודה עם חומרים חדשים בשיטה שונה.

עיצוב נעליים הוא בין עיצוב המוצר לאופנה. יש מקום לחזון יצירתי וטכנולוגי, אך יש לזכור שמדובר גם במלאכה ושהנעל צריכה להיות לבישה. ב  Goldsculpt series  לדוגמא, העיצוב הראשוני היה  מאוד דרמטי ובטכנולוגיה מתקדמת. עם זאת, היה ברור לי שאחרי  Invisible shoe series, אני לא רוצה להציג עוד עבודה גיאומטרית ושהנעל צריכה להיות נוחה יחסית. רציתי להפתיע ולהציג משהו זורם יותר. עידון העיצוב הראשוני לווה בעבודה של בעלי מלאכה בעבודת יד מורכבת בעיקר בחיבור בין המתכת והעור והתנועתיות שביניהם.

Andreia Chaves, Goldsculp series

מהו החזון שלך לגבי עיצוב?

חשוב לשתף. לראות ולנהל דיאלוג עם מעצבים אחרים, לראות מה חדש ולהתעדכן. אחרת מה הטעם. אופנה היא גם עיצוב. היא לא רק קישוט. קישוטים יש מספיק באופנה. אחת השאלות שמנחות אותי בעבודה היא כיצד אני מביאה עיצוב שהוא מעשיר, שהוא לא רק קישוטי, אלא שהוא חלק מהנעל כמכלול. האתגר הוא ליצור שלם שכל חלקיו קשורים זה לזה ויוצרים את האיזון הנכון. האיזון זה הדבר שקשה להשיגו. אחרת, נייצר דברים שכבר קיימים.

עד כמה את מושפעת בעבודה שלך משוק האופנה?

אני לא מתייחסת ללוח הזמנים של עולם האופנה. אם יש לך מוצר ייחודי שאתה מאמין בו, זה דורש להשקיע יותר זמן  במחקר ובפיתוח. מה שלא תמיד מסתדר עם לוחות השנה של עולם האופנה. במובן זה, אני מנסה להיות בתוך התעשייה אך גם מבחוץ. אני מעוניינת למכור אז כן חשוב לי להיות מעודכנת. כמעצבת צעירה לא קל לג'נגל בין עבודות שאני מתפרנסת מהן וזמן לעיצוב. זוהי סוג של הישרדות שמצריכה תקשורת ואיזון גם בהחלטות אישיות.

 יוז'י יממוטו אומר שהוא לא מעצב בגדים לנשים שנועלות נעלי עקב. הן מפחידות אותו. האם  יש לך פנטזיה או את מדמיינת את האישה שאת מעצבת לה?

הנשים שאני מעצבת להן  צריכות להיות נשים עם אישיות מסוימת. חזקות. יודעות מי הן ומה הן מייצגות. נשים עם ביטחון. שיכולו לשאת את השיגעון. זה הכל עניין של ביטחון. ליידי גאגא היא דוגמה טובה לכך.

ליידי גאגא

צ'אבס מציינת כי היא מאוד אוהבת את עבודתו של יממוטו, אך שהוא עובד באופן הפוך לאופן בו פועלים בעולם. כשחושבים על אופנה לרוב מסתכלים על ניו- יורק ופריז. היפנים שמחוברים להיסטוריה שלהם  נשארים קרוב לבית. זה דבר טוב. ניתן לזהות אמנים או מעצבים יפניים. הם שומרים על המסורת. עם זאת, המסורת גם בעוכריהם ולראייה רבים מבתי האופנה היפניים פושטים רגל.

האם יש לך תחזית לגבי עתידה של נעל העקב? האם היא תישאר איתנו?

נעלי העקב תשארנה בחזית ולדעתי בעתיד הגברים ישובו גם הם לנעול נעליים עם עקבים. כבר עכשיו ניתן לראות את המגמה הזו בקרב הגברים האסייתים. הם רוצים להיות גבוהים יותר. כשהגעתי לסין הצרכנים הראשונים של הנעליים היו גברים. בנוסף, יש לזכור שאופנה לא עוסקת בבריאות. גובה עקב  אידיאלי הוא 3 ס"מ. רחוק מהנעליים שאני מעצבת ומהנעליים שרובנו צורכות.

טיפים של אנדריאה למעצב הצעיר:

למעצב צעיר חשוב שיהיה "חזון בהיר".

צריך לחשוב בצורה יצירתית וביקורתית. עלייך להיות המבקר הראשון של עצמך.

חשיבה על האנטומיה של הגוף ולחשוב על הצרכן כבן אדם. נעלי עקב אף פעם לא תהינה נוחות כנראה, אך צריך לחשוב על כך שהן תהינה ברות הליכה.

בתהליך הייצור צריך לגלות גמישות. לא תמיד ניתן ליישם את העיצוב המקורי, צריך לדעת  את זה ולמצוא את השינוי שיפגע כמה פחות במוצר ובתהליך.

האינטרנט הוא כלי טוב: קיימים אתרים שפתוחים לחדשנות. צריך לא להתבייש ולפנות אליהם. העבודה הראשונה שלי קודמה  ב Yatzer. בלוג נוסף שפתוח למעצבים צעירים הוא הבלוג של Diane Pernet.

חשוב מאוד להציג את העבודות טוב. להשקיע בצלם טוב שאתם סומכים עליו, ליצור סיפור טוב ולהציג את הנעל בתוך הקשר.

חשוב להבין איזה דימויי אתם רוצים ליצור ולהעבירו לקהל. במידה ועיתון מסוים לא מבין אתכם ואת העבודה שלכם הוא לא עיתון טוב עבורכם ולא יעשה לכם שירות טוב.

חשוב לנדוד ולראות מקומות שונים. סביבות שונות משפיעות על החזון, בין אם זה מה  שאנחנו רואים, אוכלים או מריחים. כל השינויים הללו מרעננים ומשפיעים על החזון והעיצובים שבסופו של דבר ניצור.  צ'אבס מוסיפה כי הבסיס שלה הוא בסטודיו במילנו, אך היא נודדת הרבה בין מילנו- אזורי הספר של אירלנד- לונדון וברזיל. " זו הדרך שלי לפחות. לכל אחד יש את הדרך שלו."

Andreia chaves, Invisible shoe series, 2011

Andreia Chaves, prism shoe, a study of structure. photo by Ian Murphy

אנדריאה צ'אבס בסדנא

תגובות

כתיבת תגובה

(לא יופיע בתגובה)

* שדה חובה