כללי

WHO R YOU ראובן כהן?

אמן וסטייליסט

ראובן כהן. צילום: גולי כהן

איך הגעת לתחום העיסוק שלך?

קודם כל, מתוך צורך. לסטיילנג הגעתי במקרה. מאז ומתמיד התעסקתי ביצירה, כך שדבר הוביל לדבר. בתור ילד תמיד ציירתי. היה לי צורך וכישרון. לא משהו שניתן להסביר. כבר בגן ציירתי ועם הבכרות התלוו היומרות ומכאן העיסוק באמנות פלסטית. עם השנים התחלתי להציג עבודות במוזיאונים , בין היתר במוזיאון ישראל, מוזיאון רמת גן ומוזיאון הרצליה. בעקבות החשיפה בתערוכות  פנו אלי עיתונאים מתל אביב. בסופו של דבר עבדתי בתור מאייר ב"זמן תל אביב". עם הזמן, העורך הראשי, אבנר אברהמי, פנה אלי ונתן לי כפולה שבועית שם קיבלתי חירות מוחלטת.  הכפולה קיבלה תפנית שגם אני לא צפיתי והפכה לפינת אופנה. פירסומאים ויחצ"נים התחילו לפנות אלי ופתאום הבנתי שזו עבודה.

ספר על תהליך עבודה שלך

העבודה מאוד דינאמית ומשתנה מעבודה לעבודה ולכן היא גם מאוד מעניינת. העיסוק שלי הוא בייצור עולם של דימויים חדשים. עולם האופנה הוא דינאמי וצריך לייצר חומרים נכונים ברוח התקופה שמשקפים את הזמן ומשדרים מסרים נכונים. לא ניתן לקפוא על שמריך בתחום הזה. אין שיגרה. כל פרויקט לגופו מצריך תובנות אחרות: איך תוקפים את הנושא, בניית הדימויים, התדמית, הדבר עצמו- כל אלה משתנים כל הזמן.  קליפ ל  TYP – זה סיפור אחד וקליפ לשירזי זה סיפור אחר. כל אחד מהם הוא ייצור חזותי שונה.

איך הגעת ובאיזה אופן אתה מעורב בחיי הלילה בכלל ו במסיבות של שירזי בפרט?

נולדתי וגדלתי בתל אביב. איכשהו הלילה תמיד עניין אותי. בתור גיי  היה  לי קל יותר לתקשר בעולם הזה. לא מצאתי את עצמי בעולם  ה"רגיל" של בית הספר ותנועות הנוער. במקביל, החיבור בין  מוזיקה- אופנה- לילה קסם לי. ידעתי לדבר בקודים הנכונים של העולם הזה. שחיתי שם בקלות. המפגש עם תרבות הלילה התחיל בגיל צעיר. היכרתי שם הרבה אנשים טובים שעד היום אנחנו בקשר.

בתחילת שנות ה- 90 פתחו את אלנבי 58.  אורי שטרק, חבר קרוב, פנה אל בן זוגי דאז יוסי ואלי והציע לי לחגוג את יום ההולדת שלי  ב- 58' ולארגן מסיבת פורים. העיסוק בתלבושות, בגדים, תחפושות-  מאוד מחובר אלי. המסיבה הפכה לסיפור הצלחה מטורף והגיעו הרבה אנשים – במיוחד חברים. היתה מסיבה מדוברת וצפופה שהולידה סדרה קבועה של  מסיבות תחפושות  שיוסי ואני עשינו ב- 58' .אחרי הפרק הזה הפסקתי לעשות מסיבות- באיזשהו שלב זה כבר פחות התאים. חרף ההפצרות הפסקתי. בסה"כ היו שש מסיבות.

את שירזי  אני מכיר קרוב ל-30 שנה. גם שירזי תל אביבי מלידה ואנחנו מכירים מגיל צעיר. תמיד היינו חברים ומאוד קרובים זה לזה. החיבור ביננו התחיל על בסיס חברי – עזרה לחבר. אחר כך מצאנו דרך לשתף פעולה  בין אם זה בסטיילניג של  הקליפים או בעיבודי תמונות במחשב שעשיתי. עם השנים אני פחות חי את המסיבות אך אני עדיין מאוד חלק מהדבר זה. שירזי הוא חבר טוב. אוהב אותו מאוד.

מספר מילים על המחשבות שלך לגבי החיים שמתקיימים בלילה?

הלילה  הוא חלק אינטגרלי מהיום. הלילה והיום הם כיוונים שונים באותה סקאלה. החיים האורבאניים הולידו את ה "לילה". אנשים נכנסים לסחרור יומיומי של עשייה וזקוקים לפורקן קיצוני שבא לידי ביטויי בלילה.  במובן זה, הלילה הוא בלתי נמנע וחשוב כמו היום.  בנוסף, זוהי תעשייה גדולה שפיתחה ומפתחת גם את ענף התיירות. בשנות ה- 80 זו היתה תעשייה מקומית קטנה. משנות ה- 90 ה"לילה" הפך לתעשייה גדולה עם הרבה כסף.

מה משך ומושך אותם בהם?

השפה הבינאישית ישירה. מושכת מינית. בנוייה על פורקן מאוד מהיר שקשור גם למחיקת הזהות. יוצאים, שותים, משתכרים ומתפרקים. זה עולם עם הרבה הומור- אנשים שיוצאים ומבלים עד סוף הלילה אוספים הרבה חוויות מצחיקות, מכירים הרבה אנשים. נמצאים ב-State of mind   משוחרר.

על איזה פרוייקט אתה עובדת כרגע?

צילומים עם נעה תשבי, הפקות לאת, קטלוג של הודיז, פוקס, קליפים ל- TYP. הרבה.. בנוסף, עשיתי לא מזמן את הקטלוג של יוסף והסטיילינג בתצוגה שלו בשבוע האופנה.

תגובות

כתיבת תגובה

(לא יופיע בתגובה)

* שדה חובה