יעל ידלין ויעל שירי

אמנות התעתוק

דימויים מסוג זה ודימויים אחרים הנפוצים ברשתות החברתיות מעוררים את השאלה האם ניתן בכלל ליצור בעידן הדיגיטלי דימוי מקורי? אפשר לשאול מי הייתה אותה בחורה שהחליטה לצלם את כפות הרגליים שלה, או מי היה הבחור שהעלה לראשונה את הצלחת שלו לאינסטגראם, אבל בכנות זה לא מעניין. בעידן הדיגיטלי בו הדימוי המצולם הוא נחלתו של הכלל, הדיון איננו במקור או בראשוניות כי אם בתימרון ובייצוג המחודש של דימויים קיימים. כאשר וולטר בנימין דיבר על אובדן ההילה בעידן השעתוק הטכני, הוא לא ידע עד כמה הוא צדק. במציאות חיינו בניגוד למציאות של בנימין, אין שום דרך לאתר בכלל את יצירת האמנות המקורית, והשאיפה לייצר משהו חד פעמי וחד ערכי נראית נאיבית.

המשך…

מחוץ לשיח: סיפורו של גן העצמאות בתל אביב

חוף ימה של תל אביב מהווה מראשיתה איזור חיץ וממשק בין טבע לתרבות, המאפשר פריקת עול וחריגה מהפרוטוקול התרבותי המקובל. עולים חדשים יכלו להשיל את בגדיהם ועמם את הנורמות והסמלים של העולם "הישן" ממנו באו. בחוף גברים שהו במחיצת נשים, אנשים בחליפות לצד עירומים למחצה, ונשים מוסלמיות רעולות לצד נשים אמריקאיות בבגדי ים אופנתיים. 

מתנה בן יוסף וחברותיה, 1957, אוסף "העיר הנגלית לעין", מוזיאון בית העיר

 

המשך…