דניאל פאלילו

ללכת לעבודה עם פיג'מה

פוסט לקראת חודש ספטמבר – חודש האופנה הבא עלינו לטובה.

מי מאיתנו לא חווה את רגע ההשכמה ליום עבודה שגרתי שלווה בתחושה של רצון עז להישאר בפיג'מה בבית. קולקצית אביב קיץ 2014 של מעצב האופנה הפיני דניאל פאלילו מתייחסת לרגע זה ולדומים לו, משתעשעת עד כדי מימוש ונותנת לגיטימציה לרעיון הבטלה ולימי עבודה קצרים. בקולקציה "אני נגד העולם" פאלילו קורא לבטלנים לצאת לעבודה לבושים בפיג'מות שלהם ולעשות בעצם את מה שהם אוהבים לעשות.

 בפראפראזה לאמירה הסוציאליסטית הידועה "פועלי כל העולם התאחדו", פאלילו מייצר  את האמירה "בטלני כל העולם התאחדו!". בשונה מרוח הפועלים והמחוייבות האידיאולוגית הסוציאליסטית, פאלילו אינו מתחייב לשום אידיאולוגיה או רעיון על, ולדבריו הוא עיצב את הקולקציה בהשראת תת תרבות ה Slacker (הבטלנים) שהתפתחה בשנות ה- 90 בארצות הברית בקרב צעירים שאופיינו באדישות, בהתחמקות מעבודה ומאמץ ובחוסר תכלית.

בקולקציה , פאלילו יצר סידרה של בגדים שמשלבים דימויים פופיים כגון: עב"מים, סמל פיס, סמל היין והיאנג, מסיכת אנונמיוס והסיפרה 13. את מרבית ההדפסים שהוא השתמש בהם ניתן לזהות עם הדפסי פיג'מה וחלק ניכר מהקולקציה מלווה בכיתובים כגון: work sucks , have a good day , I hate my job ו slackers. אחד הקווים המעניינים שפיתח פאלילו הוא קו חליפות אובר סייז בהדפס של פיג'מה המייצר אמירה הומוריסטית אך גם חזקה. ראויה לציון היא שמלת חליפה בצבע כחול, סמי פועלים, המזכירה שמלות טוויד אנגליות מחד ומצד שני זורקת אותנו לעולם ותרבות הגראנג' של שנות ה- 90.  לצד זאת, יש לציין כי מרבית הבגדים מעוצבים מבד הטי שפאלילו מרבה להשתמש בו ומעניק תחושה של נוחות לצד חוסר רשמיות.

בהמלצתו של דניאל פאלילו הסרט suburbia

 המשך…

ראיון עם דניאל פאלילו

קלודט זורע מראיינת את האמנים המציגים בתערוכה Borderline

מהיכן אתה? איפה אתה גר?

הלסינקי, פינלנד.

מתי ומדוע התחלת לעצב, ליצור?

בהתחלה למדתי ציור ואמנות. איכשהו סיימתי באופנה. אף פעם לא הייתי הטיפוס שנהנה ללמוד, ומצאתי את עצמי ברוב המקרים לומד מאוד קשה בגלל ההיבט התחרותי. כך שלבסוף הפסקתי ללמוד די מהר.

אחרי זה מצאתי את עצמי עושה "מיני קולוקציה". מכרתי אותה ואחרי כמה זמן  פתאום הבנתי שאני עושה שתי קולקציות בשנה.

כיצד התחלת לגלות עניין באופנה, אמנות?

בתקופת התיכון היו לי שני חברים שהיו ממש בעניין של אופנה. הם היו קונים מגזינים של אופנה ובגדים מגניבים. הם עוררו בי השראה להיכנס לאופנה. האזנו ל"אואייזיס" והעתקנו את הסגנון שלהם. האמנות הגיעה בשלב מאוחר יותר כשהתחלתי לראות את החברה הראשונה שלי שהיתה ממש בעניין של אמנות אז, ועושה אמנות גם היום. אני מניח שהיא עוררה בי את ההשראה לעשות זאת. מעולם לא הייתי בעניין של אמנות לפני כן. כשהייתי ילד מעולם לא ציירתי או עשיתי משהו שקרוב לזה. תמיד הייתי הכי גרוע בדברים האלה. בת הזוג שלי עודדה אותי לצייר ולפנות לבית הספר לאמנות.  

קולקצית אביב/ קייץ 2012

 כיצד אתה מתאר את העבודה שלך?

אני לא יודע. אני עושה את מה שאני אוהב ברגע נתון. אני לא יודע איך לתאר את זה.

היכן אתה מחפש השראה?

בסביבה הקרובה לי. אופן העבודה שלי כיום הוא כמו יומן. אני עושה מה שאני רואה. אני מנסה להלך מסביב ולראות דברים שמעוררים בי השראה. נכון לעכשו, אני בעניין של כדורגל, סרטים מצויירים, אולד פאנק, סקייט פאנק וחניות טי- שירטס של מטאל.

Tuamas Laitnen, Rising, 2010

 שם הקולקציה שלך"never mind"  – מה הכוונה שלך בבחירה זו?

כשהייתי צעיר יותר הייתי ממש בעניין של NIRVANA. התחלתי להאזין להם שוב.

מה מלהיב אותך בחיים?

האידיאלי עבורי הוא רכיבה באופנוע. לצערי, אני לא יכול לעשות זאת בחורף בגלל השלג.

 

כיצד אתה מתאר את עבודתך בכלליות, ובאופן ספציפי יותר את הקולקציה שאתה מציג בבית העיר?

הקולקציה היא בהשראת התקופה ששהיתי באמריקה, מגיבורי המוזיקה שלי מגיל ההתבגרות, וחוויות היום- יום שלי: כדורגל של שבת בערב, קריקטורות של ראשון בבוקר ועוד.

בשלב זה פאלילו בוחר להביא דברים שנאמרו עליו ועל עבודתו:

בעולם משלו, פאלילו נוטה למפלצתי ולסימבולי. פאלילו נותר בגבולות החתימה האסתטית שלו- היכן שהפרופורציות הענקיות פוגשות מבנים תלת מימדיים וגרפיקה מורבידית. העיצובים החדשים לוקחים את עבודות הטלאים והגזרות המסחריות לרמה אחרת, מותחים את הצורה והגודל. ולא משנה הצבעוניות של צבעי הבסיס – ההומור השחור נותר.

לאתר של דניאל פאלילו לחצו כאן    

 

בין הומור לאקסטרווגנזה ואימה – דניאל פאלילו מגיע לתל אביב

לרגל פתיחת תערוכה של עבודותיו בתל אביב מספר המעצב הפיני איך יוצרים יומן אישי באמצעות פריטי לבוש, ומדוע אינו מצטער על התפנית המקצועית שנאלץ לעשות

הבגד הראשון שדניאלו פאלילו עיצב היה סוודר שחור גדול ממדים עם ברדס בגבו. זה היה בתחילת העשור הקודם, פאלילו היה אז סטודנט במחלקה לאופנה באוניברסיטה לאמנות ולעיצוב בהלסינקי, והוא נוצר במסגרת תרגיל שהנחיותיו היו לעצב בגד שמשקף את אישיות יוצרו בצורה הטובה ביותר.

"זה היה פריט מאוד בסיסי, אבל היתה לו צללית גדולה והוא היה עשוי צמר", הוא אומר כעת בשיחת וידיאו מביתו שבהלסינקי. "שחור הוא צבע שאני אוהב במיוחד, ופינלנד היא מקום חשוך". ייתכן שהקדרות שאפיינה את הסוודר נבעה גם מהאכזבה שחש באותה העת מכך שנאלץ לפרוש מהמחלקה לאמנות בעקבות אלרגיה שפיתח לטרפנטין. פאלילו, כיום בן 31, התמחה אז בציור, וחדל להגיע ללימודים לאחר שאובחנה אצלו רגישות לנוזל המשמש לדילול צבעי שמן. כשהוא מדבר על זה כעת הוא אינו נשמע מאוכזב מדי מהתפנית המקצועית שנאלץ לעשות.

תשובותיו לקוניות באופן כללי ("אנחנו בפינלנד לא אוהבים לדבר יותר מדי", הוא מציין בפתח השיחה). הן מפתיעות מעט על רקע הבגדים האקספרסיביים שהוא מעצב בשש השנים האחרונות – פריטים בגזרות גדולות ורחבות, בקשת גוונים בסיסית של כחול, אדום, צהוב, שחור ולבן, המשלבים גרפיקה הומוריסטית-מורבידית, תלת-ממדית בחלקה, ועולם דימויים סוער שמורכב בין השאר מסמלים של תתי-תרבויות וייצוגים של תרבות פופ ונעורים או כדורגל.

צילום: נעה יפה

 ….

ביום ראשון הקרוב יציג  דניאל פאלילו את "Nevermind" , קולקצית אביב- קיץ 2012 בתצוגת אופנה במוזיאון "בית העיר" בתל אביב, במסגרת התערוכה "BorderLine/גבולי". בתום ערב הפתיחה החגיגי, הבגדים יוצגו בחלל המוזיאון מעל גבי דחלילים שייבנו מפיסות עץ ופלסטיק וגולגולות.

קלודט זורע, המנהלת האמנותית של "שנה של אופנה" (סדרת תערוכות המשלבות עבודות של יוצרים מתחומי האופנה והאמנות, שנפתחה בנובמבר אשתקד ושתימשך עד לאוקטובר הקרוב במוזיאון "בית העיר"), מספרת שמוצאו של פאלילו היה חלק מהעניין שגילתה בעבודתו. "אנחנו בדרך כלל לא נחשפים למה שקורה שם מבחינה אופנתית", היא אומרת. "אני אוהבת מאוד את סגנון העבודה שלו על חולצת הטי, ואת האופן העקבי שבו הוא עובד על הפריט הבסיסי הזה. הוא משתמש במידה הכי גדולה שקיימת, XXL, ומשתמש בבגד כמו בקנווס, למעשה. יש לא מעט מעצבים שמתעסקים בדימויים מודפסים על חולצות טי, אבל מה שמייחד את פאלילו הוא ההתייחסות לגוף – גם חוסר ההפרדה בין נשים לגברים, גם המידה הגדולה, וגם היצירה של גרפיקה בתלת-ממד שמרחיבה את גבולות הגוף. כל הדימויים שהוא משלב נוצרים מפיסות בד קטנטנות שהוא גוזר ומחבר בטכניקת טלאים דקדקנית מאוד. לי באופן אישי זה מזכיר מסורות של תפירה עילית, ומי שמבין בתפירה יכול לזהות את המורכבות של התהליך".

כתבתו של שחר אטואן, גלריה, הארץ, פורסם ב-  23.03.2012 

לכתבה המלאה כאן

 

 

BNEI YEHUDA On Fire

 באירוע הפתיחה של התערוכה Borderline ב-25.3.12 תתקיים הקרנה הבכורה של  הסרט "אש בבני יהודה". 

עבודת וידאו, תוצר של שיתוף פעולה בין מוזיאון בית העיר, המעצב דניאל פאלילו, קבוצת הכדורגל "בני יהודה" והבמאי מתן גוגנהיים. פאלילו – אוהד כדורגל מושבע ושחקן חובב – עיצב קולקציית מדים ייחודית לקבוצת בני יהודה, המתבססת על צבעיה וסמליה.

בעבודת הוידאו נראים כוכבי הקבוצה בעת משחק באצטדיון הבית שלהם בשכונת התקווה, נלחמים באויבים בלתי נראים בעוד  סכנת 'הכדור המתפוצץ' מרחפת מעל ראשם.

 הסרט בוחן את תרבות הכדורגל כתופעה אופנתית, בעלת קודים אסתטיים ברורים, תוך התייחסות למוטיבים שבטיים ופולחניים, ומעלה שאלות על תפקידם של מדים בבניית זהות קבוצתית.

תמונות מיום הצילומים:

בני יהודה מדגמנים פאלילו

 

פיני בלילי ביום הצילומים

 

 

צילום: חיים יפים