ז'אן שארל דה קסטלבז'ק

Arrrgh!/ תערוכה/ מפלצות מעולם לא היו אופנתיות יותר

לאחר שהציגו יחדיו בתערוכה BorderLine / גבולי בבית העיר, מעצב האופנה הפיני דניאל פלילו והמעצב בארת הס מציגים שוב זה לזה בתערוכה Arrrgh! בפריז. התערוכה שמוצגת ב- GaîtéLyrique מציגה עבודות של 55 מעצבי אופנה ואמנים עכשוויים שמשלבים תצורות שונות של מפלצות ויצורים אב- נורמליים בקולקציות ובעבודות שלהם. באופן זה, Arrrgh! מערערת את התפיסות והדעות הקדומות והמקובלות על מושגים של יופי וזהות ומאתגרת את שפת האופנה העכשווית המוכרת לנו.

בתערוכה ששואבת השראה מנופים דיגיטליים כגון אנימציה, משחקי ווידאו ועיצוב גרפי משתתפים אמנים ומעצבים מתחומים שונים ביניהם: אלכסנדר מקווין, ג'וזפין ארנל, הנריק ויבסקוב, מרטין מרג'יאלה, קרייג גרין, ריק אוונס וז'אן שרל דה קסטלבז'ק שהשתתף גם הוא בתערוכה בבית העיר במסגרת אירועי הלילה הלבן ושנה של אופנה.

לצפיה במיצב הווידאו של בארת הס לחצו כאן 

המשך…

מקלפים את השכבות

אחד הרגעים היפים והמעניינים של הבית הוא התקופה שבין חילופי תערוכות. תערוכה יורדת. תערוכה עולה. ומה קורה בין לבין? הבית משנה את פניו, פושט את בגדיו ומתכונן.

בימים אלה, בית העיר מתכונן לתערוכה החדשה "רגע בודד במעגל"  של  בית האופנה הלונדוני Boudicca. הטפטים שכיסו את קירות הגלריה, התצלומים, עבודות הוידאו, המייצגים, בובות המניקן ובגדי המעצבים שהוצגו בתערוכה BorderLine – הוסרו. הבית פשט את בגדיו.

 לפני שדלתות הבית נפתחות לתערוכה החדשה, מתרחש במוזיאון משהו שמעורר מחשבות על מצבי הביניים שבין התערוכות, ומעלה את השאלה האם המצב הנוכחי של הבית לא פחות מעניין מהתערוכות המוצגות בו ? הקירות המקולפים חושפים את השכבות השונות של תערוכות העבר המתערבבות זו עם זו:  דן רייזינגר לצד ויין הורס וקסטלבז'ק. משהו מעניין נוצר.

המשך…

עיצובים מאוסף הארכיון של קסטלבז'ק

בימים אלה מוצגים בתערוכה במוזיאון "בית העיר" בגדים מהארכיון ההיסטורי של מעצב האופנה הצרפתי ז'אן שארל דה קסטלבז'ק על רקע ציורי קיר שיצר במיוחד עבור התערוכה הנוכחית. הבגדים המוצגים במוזיאון עוצבו בשנות ה- 80 במסגרת פרוייקטים אמנותיים לא מסחריים, בהם יצר קסטלבז'ק שיתופי פעולה עם אמנים שונים, ביניהם האמן ומעצב הטקסטיל הישראלי הרב -תחומי אליקים (Eliakim) , והצייר הצרפתי הרווי די רוזה (Herv'e Di Rosa). 

בין הבגדים שעוצבו בהשראת תרבות הפופ והקולנוע ניתן לראות שמלות משי, עליהן מצויירים דימויים מהסרט "מלחמת הכוכבים", E.T, תקליט וניל ועוד. לצידן מוצגות שמלות כמחווה לחיות הספארי שקסטלבז'ק דואג להיכחדותן ולאפשרות שנכדיו לא יזכו להכיר ולראות, לצד דימויים סוריאליסטיים כדוגמת שמלה בהשראת "השעונים הנוזליים" של סלבדור דאלי. 

 

 

לצד התערוכה של קסטלבז'ק מוצגת במוזיאון התערוכה BorderLine"/ גבולי".

התערוכות תינעלנה ביום רביעי 8.8.2012.

הסוריאליזם של ז'אן שרל דה קסטלבז'ק

בימים אלה מוצגת במוזיאון בית העיר תערוכה המציגה את קולקציית שנות השמונים של מעצב האופנה והאמן ז'אן שרל דה קסטלבז'ק. המעצב, שהגיע לארץ במסגרת "שנה של אופנה בבית העיר" והופיע עם ההרכב המוזיקאלי "נוובל ואג" באירועי הלילה הלבן, ידוע בתור מי שמטשטש את הגבולות בין השדות של עולם האופנה, האמנות והמוזיקה. במובן זה, יצירותיו מהוות זירה לבחינת הקשר בין אופנה לאמנות והמסרים העולים מהיחסים ביניהן.

מעצב האופנה הצרפתי נודע בעיקר כאמן גלאם ופופ ארט שמתכתב בעבודותיו עם אמני פופ כאנדי וורהול וידוע בעיצוב תלבושות ראוותניות עבור כוכבות פופ עכשוויות (שמלת הצפרדעים של ליידי גאגא היא הדוגמא הבולטת ביותר). בנוסף לפן הזוהר, ביצירותיו נוכחים גם יסודות סוריאליסטיים ובהם סמלים הנראים כלקוחים מעולם חלומי ולא הגיוני.

 באחת מעבודותיו מתרחש חיבור בין ידיים עטויות כפפה שאוחזות בשדי הדוגמנית תוך כיסוי הפטמות שלה לבין חצאית בגזרה גבוהה ועליה הדפס של אחת מעבודותיו המפורסמות של האמן הסוריאליסטי Man Ray, "כינורו של אנגר" (Le Violon d'Ingres). בעבודה זו קסטלבז'ק בוחן מחדש את הסימונים של הגוף הנשי. ההצבה המשונה של הידיים היא סוריאליסטית: מאיפה הן הגיעו ? כיצד הן מחוברות ? יש משהו מכובד בכפפות השחורות, אבל גם אלמנט מאיים שנראה לקוח מתוך חלום.

הכינור של אינגר, 1924

 בחשיבה הפמיניסטית, פעולת כיסוי החזה על ידי הידיים מסמנת את השדיים כאתר למבט הגברי; המיקום המדויק של אחיזתן, שמסתיר את הפטמות בכל זווית הסתכלות, מנכיח אותן כדבר שאותו אנחנו רוצים לראות.  במובן זה, קסטלבז'ק מעלה את השאלה התרבותית בדבר היחס בין האומנותי לפורנוגרפי; בעוד מתווה השדיים נחשב עדין ואומנותי, הצגת פטמות נחשבת גסה ולא הולמת. העבודה של קסטלבז'ק מעלה שאלה שרודפת את עולם האמנות ואת התיאוריה הפמיניסטית עשורים רבים : מה ההבדל בין אמנות לבין פורנוגרפיה?

 

גם הגזרה של החצאית מעצבת את ההתבוננות בגוף הנשי בכך שהיא חונטת אותו בחיטוב הרצוי, ובכך מתכתבת עם הסטנדרטים ה"נורמטיביים" של עולם האופנה ואידיאל ה 90-60-90.  על החצאית מודפס צילום משנת 1924 ובו נראית הדוגמנית והמאהבת של מאן ריי, קיקי דה מונפרנס,  בגבה מופנה אל המצלמה כשעליו משורטטים חורי F של כינור. (חורים שמאפשרים לצליל להדהד מהכינור לסביבה) מאן ריי סימן את הגוף כבעל תכלית מוגדרת והפך אותו לכלי נגינה שמחכה ליד הגברית שתפרוט עליו.

מטרת חורי ה F בכינור הם לאפשר לצליל להדהד באופן חופשי יותר : אך האם דימויי נשים בעולם האופנה הפכו ל"חופשיים" יותר ושחרר אותן מההחפצה? האם יש שינוי חיובי בייצוגי נשים באמנות מאז 1924 ועד היום ? למרות שהקולקציה המוצגת במוזיאון הינה משנות השמונים, נראה שהפריטים של קסטלבז'ק הם חסרי זמן. ההתכתבויות שלו עם דימויים מוכרים מעולם האמנות והצבתם באופנים חדשים מבחינה חזותית ורעיונית מהדהדת תהיות שמעסיקות וימשיכו כנראה להעסיק את עולם האמנות ואת תרבות הפופ בכלל עוד זמן רב.

לירון סיני כתבת ynet מראיינת את נובל ואג

לירון סיני כתבת y net ליוותה את חברי הרכב "נובל ואג" בחזרות לקראת המופע "The Down of Innoccence"  שיתקיים במסגרת אירועי "לילה לבן" ו"שנה של אופנה בבית העיר".

נובל ואג: "הגיע הזמן שנעשה מוזיקה מקורית"

הרכב הקאברים הצרפתי "נובל ואג" יופיע במסגרת אירועי "לילה לבן בתל אביב" וישלב בין מוזיקה, אמנות ואופנה. בראיון מיוחד ל-ynet הם מספרים על ההתרגשות להופיע בישראל, ועל הכוונה להתחיל להקליט חומרים משלהם. צפו בהם בחזרות להופעה

אולי זה בגלל ששתי הזמרות שמובילות את המופע הן חברות חדשות יחסית בהרכב עם זמרות וזמרים מתחלפים, או שזה שיתוף הפעולה עם המעצב ז'אן שארל דה קסטלבז'ק איתו יצרו את המופע, אבל "Dawn of Innocence" מוסיף נגיעות של פילם נואר לרכות הרגילה של ההרכב. אי אפשר לשכוח שמדובר בפס קול בתי הקפה האולטימטיבי, אבל נראה שהפעם מישהו הכפיל את מנת האספרסו והפחית את הסוכר.

בכיכר ביאליק בתל אביב במסגרת אירועי לילה לבן, חוזרים חלק מחברי ההרכב לישראל בפעם השנייה, אחרי שביקרו כאן ב-2004, ביניהם מארק קולין, מקים הלהקה וה"מוח" היצירתי מאחוריה. הוא שב אלינו כמה חודשים לפני שנובל ואג תחגוג עשור של פעילות.

את המופע מובילות מארבה גלנטה, ילידת טהיטי שחיה בצרפת, וליזט אלאה, ילידת קובה. השירים הם אותם שירי אייטיז אפלוליים, אבל ההגשה, אינספור התלבושות, הנגנים שמנגנים גם על גיטרה חשמלית לפרקים, קטעי המחול והווידאו ארט משווים לביצועים אווירה יותר דרמטית. 

"זה נוצר מתוך שיתוף הפעולה שלנו כאמנים שונים", מספרת בראיון ל-ynet אלאה, "אלו כל ההשפעות השונות שלנו, כולל השפעות אפלות יותר שאהבנו. נתנו מקום גם לזווית הזו. מדובר בניסיון לאזן בין אור לחושך".

המשך…

מפגש אמן עם מעצב העל והאמן ז'אן שארל דה קסטלבז'ק

קאסטלבז'ק , הוא אמן, יוצר ומעצב אופנה משפיע, שנמנה על חבורת אמנים-מוסיקאים פורצי דרך, ביניהם: אנדי וורהול ומלקולם מקלרן. בעבודותיו ובבגדיו הוא מתעמת עם התרבות הקלאסית ומשתעשע איתה על ידי יצירת עירוב של דימויים יומיומיים בין אם אלה הדפסי  בקבוקי קוקה קולה, דמויות מצוירות וסמלי קדושה. קאסטלבז'אק מציג במוזיאונים ובגלריות ברחבי העולם ותצוגותיו מהוות אחד משיאי שבוע האופנה בפריז כשהן מושכות אליהן את בכירי עולם האופנה וכוכבי הפופ. בין הכוכבים שלובשים את בגדיו: ליידי גאגא, ביונסה, קייטי פרי ועוד.

במפגש שיתקיים  ביום שלישי 26.6 בבית העיר יחשוף האמן ומעצב העל את השקפת עולמו כיוצר רב תחומי, הדוגלת במחיקת הגבולות שבין אופנה ואמנות ואת פעילותו כאמן ומעצב פורץ דרך מזה ארבעים שנה. מראיין : שחר אטואן