זהר אלמקייס

"קפה גיברלטר" ו"העוקץ" בבית העיר

ישבי חשך – ערב על כליאה 

עורכי הערב : זהר אלמקייס, תמי ריקליס ואופיר טובול 

יום רביעי 14 בינואר בשעה 20:30

כניסה: 20 ₪.

בית העיר מארח את אתר "קפה גיברלטר" – העוסק בתרבות פריפריאלית, ואת אתר "העוקץ" – במה ביקורתית מזרחית, באירוע משותף.

הערב " ישבי חשך – ערב על כליאה"  יעסוק בנושא הכליאה. בישראל ממלאים את בתי הכלא 20 אלף איש. בערב זה תבחן העמדה המבקרת את הכליאה כברירת מחדל  – האם זו "דרך נורמלית" להתמודדות עם שולי החברה הישראלית.

בתוכנית:

אתי רחמים קרימינולוגית שיקומית, מנהלת פורום צדק מאחה – על הליכי צדק מאחה כחלופה לשיטת הכליאה

אדר' מיכאל יעקובסון בלוג "חלון אחורי" – על תכנון בית הסוהר החדש לנשים בישראל

חיים ויצמן קבלן פיגומים, אסיר משוחרר – מה צריך אסיר לעשות כדי לזכות בשיקום בין כותלי הכלא ומחוצה לו.

אנטון קוצ'ר מוסיקאי, "קרימינל פרוג'קט", "דולי בנד" – על ז'אנר שירי בתי הכלא בברית המועצות לשעבר

אופיר טובול עורך קפה גיברלטר, יוזם הקמפיין "כליאה זה לא פתרון" – לחשוב מחדש על שיטת הכליאה

כמו כן, יוקרנו קטעים מתוך הסרט הדוקומנטרי "סגורות" של ליאת מר, שעוקב אחרי שלוש אסירות בכלא נווה תרצה.

פתיחת תלתלים| ערב על שיער עם שורשים| יום רביעי, 20 בנובמבר

עיבוד תמונה: איתם טובול על פי עבודה של אנה מנדייטה

"קפה גיברלטר" ו"העוקץ" בבית העיר

פתיחת תלתלים : ערב על שיער עם שורשים 

עורכות הערב : זהר אלמקייס (כותבת וקולנוענית) ותמי ריקליס (כותבת ועורכת)

יום רביעי 20 בנובמבר בשעה 20:30

 בית העיר מארח את אתר קפה גיברלטר – העוסק בתרבות פריפריאלית, ואת אתר העוקץ – במה ביקורתית מזרחית, באירוע משותף.

הערב פתיחת תלתלים שיערך ביום רביעי 20.11 בשעה 20:30, יעסוק בקשר בין שיער למגדר, לאתניות ולתרבות. באירוע נציג רגעים היסטוריים בהם שיחק השיער תפקיד משמעותי, ונבחן מה נחשב לשיער טוב? מה הקשר בין שיער לגזע?  מדוע  מומלץ להשאיר שורשים כהים כשמחמצנים? ואילו גברים צובעים את שיערם? כמו כן, יוצגו קטעי סרטים ודימויים של שיער בתרבות, באקטואליה ובאמנות.

 בתוכנית:

אפרת ירדאי (עורכת בהוצאת "רעב") תדבר על שיער שחור כחלק מהותי בזהות השחורה.

איל שגיא ביזאוי (חוקר תרבות וקולנוע מצרי) ידבר על צבע מזרחי: נשים וגברים "עושים" גוונים.

הגר אופיר (חוקרת תרבות ופרפורמרית)  תדבר על שיער קצר: אופנה נשית בין שתי מלחמות עולם.

זהר ויימן-קלמן (חוקרת שירה, סקס ותאוריה) תדבר על שיער דרך כתיבת נשים ביידיש והיסטוריה קווירית.

האירוע יתקיים ביום רביעי 20.11 בשעה 20:30,במוזיאון בית העיר, רחוב ביאליק 27, תל אביב – יפו.

כניסה: 20 ₪

 

שימו לב לנשמה- קפה גיברלטר בבית העיר

ביום שלישי הקרוב, 19.3, יתקיים ערב בנושא "קולנוע מזרחי" במסגרת סדרת המפגשים "קפה גיברלטר בבית העיר". במפגש יעלו שאלות אודות מהו קולנוע מזרחי? האם ניתן לשרטט את גבולותיו? האם מדובר ביצירה של מזרחים או בקולנוע העוסק בזהות מזרחית- אמיתית או מדומיינת? את המפגש עורכים זהר אלמקייס, עורכת מדור הזירה הקולנועית באתר קפה גיברלטר ורפאל בלולו, קולנוען ופעיל חברתי.

לקראת המפגש ורגע לפני ביקורו של הנשיא אובמה עמית הכט מבקש מאיתנו לשים לב לנשמה. בפוסט שהתפרסם בקפה גיברלטר, מתייחס הכט לשלושה סרטים שחורים: Middle Of Nowhere (2012), Yelling To The Sky (2011) ו-Pariah (2011), ומנסה לחשוב למה פספסנו אותם והם אותנו. הכט מעלה את האפשרות שאולי אנחנו הולכים לקולנוע לראות סרטים על שחורים (ועל סינים, ואיראנים, ואפילו על יהודים) ולא לראות סרטים שחורים?

שימו לב לנשמה/ עמית הכט

אני רוצה לשאול מה זה אומר להיות שחור היום בארה"ב? בעולם? 

במאמרה המדהים על הנשיא ברק אובמה "Speaking in Tongues" טוענת הסופרת הבריטית זיידי סמית שהמונח הזה אולי עבר מהעולם. היא משווה את זה ליהדות. האם שחורה כמוה, שגדלה בשכונה, בערך, אבל גם למדה באוניברסיטה יוקרתית ומדברת היום במבטא בריטי גבוה (פוש, קוראים לזה) היא לא שחורה? האם היא פחות שחורה מאחרים? האם עליה לאמץ תכונות תנאי ל"שחורות אותנטית" על מנת להיות נאמנה יותר לעצמה ולמקור שלה, אותו אסור לה להשיל אם ברצונה לשמור על זהותה האמיתית? דיבור שכונה, דגש על תחושות קיפוח ואותנטיות, אובססיה פרנואידית של 'אנחנו' השחורים מול 'הם', כל האחרים? או שבעצם זה הדבר המזויף באמת? מצד שני, האם לא לעשות זאת זה לבגוד בזהותה? להעמיד פנים שהיא יכולה לברוח מעצמה. להעמיד פנים שהיא יכולה להיות מישהו או משהו אחר. או שצריך היום להגדיר מהו שחור כמשהו הרבה יותר חמקמק, נסתר וכולל, מעבר לעובדה האם גדלת בשכונה או רואה את עצמך כצאצא לעבדים? ואם כן, מהי ההגדרה?

zadie smith

…סרטים שחורים היום, כמו זיידי סמית ומושאה נשיא ארה"ב הארבעים וארבעה, אינם עוד שם. הם במקום אחר. עמוק יותר. בשבילם להיות שחור, נשיא שחור, סופרת שחורה, סרט שחור, אינו יכול להיות קשור עוד למלבוש בלבד. כי המלבוש היום אינו עוד רק מלבוש אחד. לא עוד. והמקום אליו הסרטים האלה חודרים אינו מקום שעוד קשור לסביבה או נסיבות, אלא לתודעה. לתודעה שחורה שהיא אחרת ושונה מהתודעה האירופאית המערבית והיא הייתה כזאת ונשמרה כזאת עוד מימי היבשת. אפריקה. זה המקום בו התרבות השחורה האמיתית של ימינו נמצאת. זה החיפוש שהיא מנהלת. וזה מעניין. אם רק נפקח עינינו לכך. מה זה אומר להיות שחור בלי שום קשר לכך שאני כושי. חוץ מצבע העור שלי כמובן, ממנו אי אפשר להתחמק. כמו פעם, "האף היהודי הזה והעור השמנוני והכהה".

ווילי ג'ונסון:" שר ושותה את הנשמה שלו החוצה מבעד לבוץ ההוויה השחורה של ארצות הברית".

המשך…

קפה גיברלטר בבית העיר l קולנוע מזרחי l יום שלישי 19.3

במסגרת הסדרה קפה גיברלטר בבית העיר יתקיים  מפגש שיעסוק בקולנוע מזרחי.  במפגש יעלו שאלות אודות מהו קולונוע מזרחי? האם ניתן לשרטט את גבולותיו? האם מדובר ביצירה של מזרחים או בקולנוע העוסק בזהות מזרחית- אמיתית או מדומיינת?

 יום שלישי, 19 במרץ בשעה 20:30