יום האישה הבינלאומי

מדוע האמנית שירין נשת מקבלת כל כך הרבה ההשראה מנשים איראניות?

האמנית האירנית שירין נשת חולקת את סיפורה האישי והאתגר שלה כאישה אמנית איראנית החיה בגלות. לדבריה, המסע שלה כאמנית התחיל ממקום אישי כששבה לאיראן אחרי פרידה של שתים עשרה שנים לעידן שאחרי המהפכה האסלאמית של 1979. בזמן שנשת נעדרה המהפכה האסלאמית שהתחוללה המירה את המדינה לחלוטין מהתרבות הפרסית לתרבות אסלאמית. נשת שבה לאירן- לביתה, בעיקר בכדי להתחבר למשפחה מהמקום החדש שבו מצאה את מקומה בחברה.
 

עם החזרה לאיראן, בעודה ניצבת בפני התלבטויות אישיות, החלה נשת להתעניין בלמידת המהפכה האסלאמית והאופן בו היא שינתה את חיי הנשים האיראניות. עניין אותה במיוחד האופן בו הנשים האיראניות גילמו את השינוי הפוליטי מבחינה היסטורית. כך, נשת מציעה כי במידה מסוימת על ידי למידת האישה, ניתן לראות את המבנה והאידיאולוגיה של המדינה על תהפוכותיה. 
 
בעבודותיה שירין נשת בוחנת את המהפכות והשינויים שעברה החברה האיראנית על ידי בחינת הנשים האיראניות, בין אם לאור הרומן "נשים ללא גברים" שנכתב על ידי הסופרת האיראנית שהרנוש פרספור בשנות ה- 50, המהפכה האסלאמית ב- 1979 ועד לגל המחאות של התנועה הירוקה בקיץ 2009 ולנוכחות הנשים בו.    
 
מסיבות רבות הנאום שנשאה האמנית רלוונטי יותר מתמיד לישראל, תל אביב 2012- לצפיה בהרצאה לחצו כאן