משכית

יעל גילעת מדברת על משכית וניכוס תרבותי

כתבה של איתי יעקב שהתפרסמה ב- Xnet

 מה יירשם בספרי ההיסטוריה של הסטייל כסגנון המחאה החברתית של הקיץ האחרון? מה גרם לשלוש קולקציות משבוע האופנה תל אביב לבלוט בתקשורת הזרה יותר מכולן? והאם יש בכלל דבר כזה "סגנון ישראלי"? חוקרת האמנות והתרבות ד"ר יעל גילעת רואה לכם בבגדים.

לכתבה המלאה

צילום מתוך הספר: "צורפות בכור היתוך" מאת יעל גילעת

החולצה הגזורה כטקסט חברתי

כתבה של סהר שלו שפורסמה היום בגלריה, "הארץ".

כאשר חוקר התרבות איל שגיא ביזאווי הולך לבר או מועדון שכל המבלים בו נראים כאילו יצאו מהבית בחופזה וזרקו על עצמם משהו, הוא מקפיד לבוא במראה מחויט ומעונב. זו דרכו להביע עמדה החותרת תחת ההגדרות המקובלות של אופנה ועכשוויות. "מאוד מעניין אותי מה הבגד שאני לובש מסמן", הוא אומר. "במקומות מסוימים חשוב לי להתלבש באופנים כאלה ואחרים, בדרך כלל באופן לא מתאים, ומבחינתי זו פעולה, שבהקשר המקומי היא מתריסה: יש אלמנט של דווקא בפעולת ההתלבשות שלי".

לכתבה המלאה

צילום: נטע אלונים

 

עלי באבא וארבעים השודדים – ביזה תרבותית ורומנטיזציה של המזרח

עוד בראשיתה של תל אביב הוקסמו ראשוני המתיישבים מניחוחות המזרח. פשפוש בארכיונים מגלה כי תושבי העיר נהגו להצטלם לבושים בבגדים ערביים – מזרחיים מסורתיים ולשלוח את התמונות למשפחותיהם שמעבר לים. יותר ממאה שנים אחרי, מגמה זו ממשיכה ללוות את באי העיר העברית הראשונה, שבינתיים הספיקה להתאחד עם אחותה הבכורה יפו.  בשנים האחרונות נראה כי מגמה זו תפסה תאוצה והשימוש בדימוי האוריינטלי האקזוטי נעשה בתחומים שונים בתרבות החל מאדריכלות, עיצוב, מוזיקה מסעדנות ואופנה. באופן זה, האימוץ של סממנים אוריינטליסטיים, בין אם מקומיים ושאינם מקומיים, משתלב כחלק בלתי נפרד גם בתרבות הצריכה שלנו.

קלרה ולאון צוקרין, שנות ה – 30, אוסף "העיר הנגלית לעין", בית העיר

המשך…