ערב רב בבית העיר

שתי הערות על "פדיון הבן" של מנחם כהן- לקראת המפגש "שומר כשרות"

מנחם כהנא, פדיון הבן, מאה שערים

 * מדינת ברית מילה

"זוהי", מישהי צעקה, "מדינת ברית מילה.
לקטנים חותכים
והגדולים אוכלים עוגות"
(רוני סומק, מתוך: כוח סוס)

המשך…

ערב רב בבית העיר- מפגש שלישי: שומר כשרות

אסי משולם

"שומר כשרות" האירוע השלישי בסדרת המפגשים "שערוריה בלב העולם- ערב רב בבית העיר" יתקיים ביום שלישי, 7 במאי בשעה 20:30 

אמנות המערב של המאה ה-20 ביקשה לבדל את עצמה מעולם הדת והאמנות הדתית, לקדש את הספקנות על פני האמונה, את החידוש על פני המסורת ואת הכפירה ופריצת הגבולות על פני שמירתם. אולם בפועל, מגמות רבות באמנות המודרניסטית והפוסט-מודרניסטית בסה"כ המירו פרקטיקה דתית אחת באחרת, בד בבד עם ערעור ההבחנות הגורפות בין דת וחילון וזיהוין של השתיים עם קבלה ואמונה מול ספקנות ודחייה.

המפגש השלישי בסדרת אירועי "שערוריה בלב העולם" יעסוק ביחסי האמנות והדת בימינו, תוך התייחסות למושגים ככשרות וטומאה, קודש וחול, גאולה מן הביבים, גבולות אישיים וציבוריים, רגשות הציבור ואופן ההתמודדות של האמן עימם ועוד.

יציג את עבודתו וידבר עליה: אסי משולם

דיון בהשתתפות:
אסי משולם – אמן
פרופ' גלילי שחר – חוקר ומרצה בחוג לספרות השוואתית באוניברסיטת ת"א
נחמה גולן – אמנית

מנחה: יונתן אמיר

 

"מפגש באינסוף" המקרה של אנסמבל הרצליה- היסטוריה לא כל כך רחוקה

לקראת המפגש  "משטר אמנות"- מפגש שני בסדרה "ערב רב בבית העיר", יום שלישי, 9 באפריל בשעה 20:30

"מפגש באינסוף" הוא מופע תיאטרוני שהגה דורון תבורי והוצג בתיאטרון הרצליה בשנת  2011. במופע התוודע הקהל למפגש דמיוני, שהיה יכול להתקיים, בין הסופר והאינטלקטואל קלאוס מאן ובין השחקן, הבמאי ומנהל התיאטרון גוסטב גרונדגנס על רקע השנים של טרום מלחמת העולם השנייה ואחריה.

המפגש המדומיין בין שני הגיבורים הגרמניים מבוסס על עבודת תחקיר מקיפה על שתי הדמויות והתקופה בה הן חיו. הדמויות נבדלות זו מזו הן באופיין והן בבחירותיהן. קלאוס מאן מייצג את איש הרוח, האינטלקטואל, שבחר לעזוב את מולדתו ולצאת לגלות. לעומתו, גרונדגנס, השחקן, שבחר להישאר בגרמניה הנאצית, הפך בן חסותו של הרמן גרינג והתקדם לתפקיד המנהל האמנותי של התיאטרון הממלכתי בברלין.

"מפגש באינסוף" נוצר בעקבות  מפיסטו, רומן על קריירה ברייך השלישי, שכתב מאן ב- 1936 בגלותו באמסטרדם. הרומן מתכתב עם דמותו של גוסטב גרונדגנס לאור הדילמות המוסריות שהציבה התקופה בפני אזרחי גרמניה ואמניה. הרומן מספר את סיפורו של אמן גדול, שחקן ובמאי, שבעבור קריירה מוכר את נשמתו לשטן, לשלטון בארצו, למשטר הנאצי. ואכן, סוגיה מרכזית שמלווה את המופע היא שאלת היחס שבין האמנות והפוליטיקה.

"מפגש באינסוף" כפרויקט תיאטרוני עוסק בשאלות החורגות מהמציאות הקונקרטית שבה חיו מאן וגרונדגנס ומייצר הזדמנות לחשוב על היחס בין האמנות והפוליטיקה המופיע בדמות שאלת היחס בין התיאטרון לסיטואציה החברתית והפוליטית בה הוא פועל; תפקידו של האינטלקטואל בעת משבר ואופני התמודדותו עם מציאות זו; אפשרות הביקורת ומיקומו של המבקר כפנימי או חיצוני לחברה ועד עיסוק בסוגיית הגלות ככלי ביקורתי.

מאן וגרונדגנס חורגים מעבר לקיום האישי שלהם והמופע מבקש מהקהל למקם את עצמו ביחס לבחירות ולפעולות שנעשו. במקרה של "מפגש באינסוף" לרקע ההיסטורי תפקיד משמעותי. אף שהמילה "שואה" לא מוזכרת, הצופה אינו יכול לנתק את עצמו מהשואה, או במילותיו של  תבורי "אני מניח שהקהל שיבוא לראות את ההצגה ייכנס לאולם עם ששת המיליונים".

בספרו תיאוריה של האוונגרד מציין פיטר בירגר כי הפרויקט של תנועות האוונגרד ההיסטוריות הוגדר כהרס ממסד האמנות המנותק מחיי המעשה- הם החיים הפוליטיים. חשיבות הפרויקט לתפיסתו, אינה בכך שממסד האמנות בחברה הבורגנית יפורק ושבכך תימסר האמנות ישירות לחיי המעשה, אלא בחשיפת חשיבותו של ממסד האמנות עבור ההשפעה החברתית הממשית של היצירות הפרטניות.

המשך…

ערב רב בבית העיר- מפגש שני: משטר אמנות

"חמש מצלמות שבורות" על השטיח האדום בטקס האוסקר

משטר אמנות

יום שלישי 9 באפריל בשעה 20:30

תגובת ראש הממשלה ושרת התרבות למועמדותם של הסרטים "שומרי הסף" ו"חמש מצלמות שבורות", חשפו את תפיסת עולמם בנוגע ליחס בין האמנות למשטר.

המפגש הקרוב יעסוק ביוצרים וביחסם למדינה. כיצד הם תופסים את עצמם- פרקטית ואתית- כשעבודתם ממומנת על-ידי גוף שמדיניותו מנוגדת לתפיסת עולמם? האם התנערות מייצוג וסירוב לתמיכה אפשריים בעולם התרבות של ימינו?

אנשי אמנות וקולנוע יציגו מגוון עמדות בנושא, הנעות על ציר משיתוף פעולה מלא עם מוסדות המדינה, שיתוף פעולה חלקי ומסוייג, עד חרם מבפנים.

דנה יהלומי מנהיגת תנועה ציבורית תספר על פעילות הקבוצה מ-2012

דיון בהשתתפות:

גלעד רטמן, אמן ומרצה בבצלאל שייצג את ישראל בביאנלה לאמנות בוונציה בקיץ 2013.

גיא דוידי, יוצר סרטים ,ביניהם: הסרט המועמד לאוסקר "חמש מצלמות שבורות".

המשך…

שערוריה בלב העולם/ מהומה ברשת

מאז עלתה לכותרת פרשת גל ווילינץ וההודעה על הפסקת העסקתו בבית הספר בו לימד בעקבות חשיפת תלמידיו לעבודות הווידאו שלו, רגשה וסערה הרשת. לקראת המפגש הראשון  בסדרת המפגשים שערוריה בלב העולם- "ערב רב" בבית העיר קיבצנו מספר תגובות לפרשה ולסוגיות שעלו בדיון הציבורי.

אמן- מורה

צריך להבין שיש סתירה מובנית בין אופן ההתנהלות היסודי של אמן וזה של איש חינוך. אמן מחויב לשבירת גבולות ותבניות חשיבה, לערעור מוסכמות, לאתגור הקהל שלו… אי נוחות של קהל הצופים, גם חריפה, היא לא בעיה אלא עדות לאימפקט ..

איש חינוך הוא תפקיד מסוג אחר. תלמידים מגיעים לבית הספר לא מבחירה בדרך כלל, ולא כדי לחוות חוויה חד פעמית אלא כדי להיות חלק מתהליך ארוך ומורכב של למידה והתחנכות. זה תהליך שיש בו רגעים לא קלים לשני הצדדים – מורה כתלמיד – ולכן הוא דורש מידה אדירה של אמון הדדי. וכדי שיווצר אמון כזה, חייב המורה לקחת על עצמו תפקיד של שומר הגבולות.. האמן שנכנס לתפקיד המורה, אם כן, חייב להבין זאת, ולהשיל מעליו בהיכנסו לבית הספר את גלימת החירות האינסופית שבה התעטף רגע לפני שנכנס… הוא חייב לייצר גבולות להתנהלותו- שלו ולהבין ולקבל את גבולות המוסד שבתוכו הוא פועל. הגבולות האלה תלויים בשאלות כמו מי התלמידים שהוא מלמד, מה גילם ורקעם, ומהו עולם האמונות והדעות שהם מביאים מהבית.

(מתוך: משבר אמון, מאת: יולי חרומצ'נקו , ערב רב)

אי אפשר גם לרצות לזעזע וגם להזדעזע כשאנשים מזועזעים, וצריך להבין שיש הבדל בין יחסי צופה-יצירה ליחסי מורה ותלמיד. יש גם הבדל בין חינוך פלורליסטי למהלומת פטיש והצדקתה בשם חופש הביטוי, ובשביל להבחין בין השניים צריך להפריד בין פעולה אמנותית לפעולה של מורה

(מתוך: בחינת בגרות, מאת: יונתן אמיר, ערב רב )

רשת 

בעולם של אינטרנט, גלובליזציה, פייסבוק וכו', מערכת החינוך צריכה ללמוד להתמודד עם העובדה שהמורה אינו רק האיש שהתלמידים פוגשים בשיעור, ושלנוכחות הרשת שלו יש משקל גדול בעיצוב דמותו גם בכיתה. הדבר נכון תמיד, ובמיוחד במקרים בהם מדובר ביוצר אמנות שמטבעה מנסה למתוח גבולות ולהפתיע. התפוררות המחיצות בין האישי, המקצועי והתעסוקתי היא משהו שגם בית הספר וגם האמן צריכים לקחת בחשבון, ומכיוון שהעבודות זמינות ברשת, ווליניץ יכל להניח שתלמידיו יגיעו אליהן במוקדם או במאוחר.

(מתוך: בחינת בגרות, מאת: יונתן אמיר, ערב רב )

אי אפשר להעלים כל סימן למין מהעולם בגלל שילדים עלולים לראות את זה בנסיבות כאלה ואחרות. יש הבדל מהותי בין התעללות מינית בילדים, או חשיפה מכוונת של ילדים למין, לבין ילדים שמוצאים סרט באינטרנט, כמו מה שקרה במקרה הזה. לא כל מי שעשה משהו מיני וילדים הצליחו לראות את זה הופך למתעלל או מקרבן. יש הבדל בין הגנה על ילדים לבין פאניקה מוסרית.

(מתוך: ההורים נגד הדובים: שיחה על מקרה גל ווליניץ, אורי גנני ועפרי אילני, ארץ האמורי) 

כל עוד האתיקה של ההתנהלות ברשת איננה מעוגנת ומוגבלת על ידי חוק… באותה מידה שניתן להאשים את וולניץ בחשיפת הילדים לתכנים מיניים, ניתן להאשים את הורי הילדים, למשל, שלא הגבילו את הגישה של ילדיהם לאתרים האמורים…  הציפייה מווליניץ להפעיל כלפי עצמו צנזורה שהחוק לא דורש ממנו היא באחריות בית הספר, אם בכלל.

(מתוך: אמאל'ה, מין!, מאת: ליאור ווטרמן, ערב ערב)

גל ווליניץ

 

המשך…

"ערב רב" בבית העיר / מפגש ראשון: אמן! מורה?

 

ביום שלישי, 5.3.13, בשעה 20:30 יתקיים המפגש הראשון בסדרה  " ערב רב בבית העיר- שערוריה בלב העולם"- סדרת מפגשים על קונפליקטים באמנות בעריכת רותם רוף ועורכי "ערב רב" יונתן אמיר ורונן אידלמן.

הפרסומים סביב הפסקת עבודתו של גל ווליניץ בביה"ס החדש בחולון לאחר שתלמידיו נחשפו לעבודותיו ברשת, יצרו דיונים סוערים אודות היחס בין עבודתו של אמן בסטודיו לדמותו בכיתה, התנגשות בין גבולות היצירה, חינוך וחופש ביטוי, חינוך ומיניות, טובת הילדים או רווחת ההורים ועוד.
בדיון בבית העיר ישתתפו אנשי חינוך ואמנים שעוסקים גם בהוראה, אשר ידונו בשאלות העולות מן המקרה, בדרכים שונות להתמודדות עם דילמות הנובעות מן הציפיות והדרישות השונות של כל תחום, ובעצם החיבור ביניהם.

אמנית מציגה: ורה קורמן
דיון בהשתתפות:
ליאב מזרחי – אמן, אוצר ומורה
נציגת בית הספר החדש בחולון
מנחה: ד"ר גילה אמיתי, חוקרת ומרצה בביה"ס לחינוך, האוניברסיטה העברית