קלודט זורע

Magic Black Box / קלודט זורע

על חירות, לילה ואופנה מאת קלודט זורע המנהלת האמנותית של "שנה של אופנה בבית העיר". מתוך: מפגש אמן עם שירזי , 10.1.13

ובעצם על מה כל הסיפור?
מה זה בכלל אופנה ? ומדוע לסגור איתך שירזי?
ההחלטה הזו היתה שלפני הכל אופנה זה לא בגדים. אופנה זה הרבה יותר מזה.  במילה אופנה יש את  המילה אופן
a manner  It's
A manner to be
A manner to live
אנחנו מדברים עכשו על שירזי שהוא הלב של הסיפור היום.
דרכך, שירזי , אנחנו נחשפים לאזור של הלילה, שהוא קודם כל איזור חסוי, שמעטים מגיעים אליו בסופו של דבר, אך עדיין אנחנו מסמנים אותו כאזור שקיים בתוך העיר. אזור שהוא מוחבא. אזור שמדברים עליו ברמזים. שפוחדים ממנו. שמדמיינים עליו סיפורים.
האיזורים הסגורים שהרבה מאוד פעמים האנשים שנמצאים בהם הופכים לנשאים של איזורים אסורים של החיים. האיזורים האלה מעניינים אותנו כי שם בסופו של דבר מתרחשות תופעות של חירות. בתוך החושך אפשר לחיות ביתר קלות את מי שאתה. המעניין הוא שזה קורה דווקא במקום שהוא סגור.
מקום סגור, סוג  של Black Box
Magic magic black box
שבו אתה יכול פתאום לחיות את עצמך ולחיות את עצמך זה קודם כל לחיות את הגוף. הגוף הוא שמעניין אותנו באופנה. זה מרכז הסיפור פה.
(היינו מאוד אינטרסנטים איתך. ניצלנו אותך למעשה)
ומעבר לכל, ישנו כמובן, כל הסיפור על הג'נדר. על פולחן הג'נדר ואיך אתה חי את זה .

 click to claudette speech

בעבודה עם שירזי מה שהיה חשוב לנו זה לכבד את הזהות הקריאטיבית של שירזי כאמן. אני חושבת ששירזי הוא יוצר לכל דבר ולא כפי שיכולים לחשוב עליו אנשים מסוימים  "אמרגן מסיבות". הכישרון האמנותי שלו מתבטא בהרבה אופנים. הוא קודם כל מלך של קונספטים. רבים יכולים להתעסק עם תעשיית הבידור בצורה יבשה ולהביא more of the same.  במשך כל שנות פעילותו שירזי ידע לחדש ולהביא את הזרמים המאוד אישיים ואינדיבידואלים שלו. הפורמט שלו הוא לא שיגרתי. כל השנים הוא עובד עם אבא שלו. הוא מעצב תפאורות שבנויות במו ידיו של אביו מעץ צבוע בצבע בעידן דיגיטלי שמאפשר לעשות הדמיה של כל דבר. בעיני זה דבר גדול.
לצד זאת, יש את הירושה של החומרים ששירזי יצר במהלך השנים. בעבודה על התערוכה התחלנו לעבוד עם  שקים של הזמנות מעשרים שנות פעילות, שעם כל הזמנה נדהמנו מחדש עד כמה הכל מרשים ועוצר נשימה. בנוסף, ישנה תשומת הלב לקופיי רייט . לכותרות- איך להעביר במעט מילים ווייב שעומד להתרחש עוד רגע.
כל אלה הם כישרון שהוא הרבה מעבר למושג של הבידור Entertainment . 

צילום: נטע אלונים

 

שירזי, יש בדרך עבודתך הבנה ורגישות מאוד גדולה למה שסובב אותך ועובדה היא שהתופעה הזאת סוחפת אלפי אנשים, מדי שבועיים, שנים רבות. סביב כל העשייה שלך יש הרבה מאוד אנשים שאיתך – אתה סוחף איתך צוות שלם. זה פשוט לא יאומן. איפה שאנחנו לא מדברים מגיעים אנשים בהמונים. התקבצויות גדולות של יוצרים, של מעצבי תלבושות: דני בר שי, קיי לונג, המוזיקאים, התאורנים, התפאורה עם אבא, כל האנשים שעושים את היח"צ.
זה נשמע מאוד ולגרי שאתה שומע את המילה יח"צ . אבל לא.  יח"צ זה בעצם קשר יומיומי עם אנשים ברחוב. זה יצירת קשר עם אדם בכך שאתה נותן באופן ידני את ההזמנה. מגע ישיר עם הרחוב, עם אנשי העיר כדי לדבר על דבר שעומד לקרות. אני אישית מאוד התרגשתי מכל מה שאתה… אנחנו מאוד אוהבים אותך .

ראיון עם דניאל פאלילו

קלודט זורע מראיינת את האמנים המציגים בתערוכה Borderline

מהיכן אתה? איפה אתה גר?

הלסינקי, פינלנד.

מתי ומדוע התחלת לעצב, ליצור?

בהתחלה למדתי ציור ואמנות. איכשהו סיימתי באופנה. אף פעם לא הייתי הטיפוס שנהנה ללמוד, ומצאתי את עצמי ברוב המקרים לומד מאוד קשה בגלל ההיבט התחרותי. כך שלבסוף הפסקתי ללמוד די מהר.

אחרי זה מצאתי את עצמי עושה "מיני קולוקציה". מכרתי אותה ואחרי כמה זמן  פתאום הבנתי שאני עושה שתי קולקציות בשנה.

כיצד התחלת לגלות עניין באופנה, אמנות?

בתקופת התיכון היו לי שני חברים שהיו ממש בעניין של אופנה. הם היו קונים מגזינים של אופנה ובגדים מגניבים. הם עוררו בי השראה להיכנס לאופנה. האזנו ל"אואייזיס" והעתקנו את הסגנון שלהם. האמנות הגיעה בשלב מאוחר יותר כשהתחלתי לראות את החברה הראשונה שלי שהיתה ממש בעניין של אמנות אז, ועושה אמנות גם היום. אני מניח שהיא עוררה בי את ההשראה לעשות זאת. מעולם לא הייתי בעניין של אמנות לפני כן. כשהייתי ילד מעולם לא ציירתי או עשיתי משהו שקרוב לזה. תמיד הייתי הכי גרוע בדברים האלה. בת הזוג שלי עודדה אותי לצייר ולפנות לבית הספר לאמנות.  

קולקצית אביב/ קייץ 2012

 כיצד אתה מתאר את העבודה שלך?

אני לא יודע. אני עושה את מה שאני אוהב ברגע נתון. אני לא יודע איך לתאר את זה.

היכן אתה מחפש השראה?

בסביבה הקרובה לי. אופן העבודה שלי כיום הוא כמו יומן. אני עושה מה שאני רואה. אני מנסה להלך מסביב ולראות דברים שמעוררים בי השראה. נכון לעכשו, אני בעניין של כדורגל, סרטים מצויירים, אולד פאנק, סקייט פאנק וחניות טי- שירטס של מטאל.

Tuamas Laitnen, Rising, 2010

 שם הקולקציה שלך"never mind"  – מה הכוונה שלך בבחירה זו?

כשהייתי צעיר יותר הייתי ממש בעניין של NIRVANA. התחלתי להאזין להם שוב.

מה מלהיב אותך בחיים?

האידיאלי עבורי הוא רכיבה באופנוע. לצערי, אני לא יכול לעשות זאת בחורף בגלל השלג.

 

כיצד אתה מתאר את עבודתך בכלליות, ובאופן ספציפי יותר את הקולקציה שאתה מציג בבית העיר?

הקולקציה היא בהשראת התקופה ששהיתי באמריקה, מגיבורי המוזיקה שלי מגיל ההתבגרות, וחוויות היום- יום שלי: כדורגל של שבת בערב, קריקטורות של ראשון בבוקר ועוד.

בשלב זה פאלילו בוחר להביא דברים שנאמרו עליו ועל עבודתו:

בעולם משלו, פאלילו נוטה למפלצתי ולסימבולי. פאלילו נותר בגבולות החתימה האסתטית שלו- היכן שהפרופורציות הענקיות פוגשות מבנים תלת מימדיים וגרפיקה מורבידית. העיצובים החדשים לוקחים את עבודות הטלאים והגזרות המסחריות לרמה אחרת, מותחים את הצורה והגודל. ולא משנה הצבעוניות של צבעי הבסיס – ההומור השחור נותר.

לאתר של דניאל פאלילו לחצו כאן    

 

ראיון עם בארט הס

קלודט זורע מראיינת את האמנים המציגים בתערוכה Borderline

בארט הס

מהיכן אתה במקור? היכן אתה חי כיום?

נולדתי בגלדקופ (Geldrop). כיום חי באיינדהובן (הולנד).

מתי ומדוע התחלת לעצב, ליצור?

התחלתי ליצור כילד. אך בעיקר במהלך הלימודים באקדמיה לעיצוב איינדהובן.

כיצד התחלת לגלות עניין באופנה, אמנות?

השראה: הגוף האנושי, לימודי חומרים.

Mutants, 2011

כיצד אתה מתאר את עבודתך?

אני משתמש בחומרים חדשים וקיימים באופן חדשני. אני מחבר בין עולמות שונים: אופנה , טקסטיל, עיצוב המוצר וארכיטקטורה ומשלב בין טכנולוגיה מתקדמת ותקשורתיות על מנת להגיע ל"ביצוע" השלם ביותר.

היכן אתה מחפש השראה?

בכל מקום. לעיתים בסופרמרקט.

ספר לנו על "ECHO" ו "STRP".

העבודות שלי הן יותר מעיצובים: הן חורגות מאומנות עיצוב הטקסטיל, מאחר ואני בוחר להרחיב אותם באמצעות מדיה אחרים, כגון צילום, וידאו ואנימציה.

הכותרת של העבודות שלך  "ECHO" ו "STRP Mutants" – למה התכוונת בכך?

הכותרת STARP היא שם הפסטיבל בו הוצג הפרוייקט לראשונה. לפרוייקט קראתי Mutants (מוטנטים). המוטנטים עלו מתוך רעיון הטרנספורמציה. הם מציגים ומדמים את התנועתיות  והגבולות המשתנים באופן תמידי בין מגוון תחומים: אמנות, מוזיקה וטכנולוגיה.

ECHO: הוידאו עשויי מרצועות פשוטות של פלסטיק כחול. בשלב שאחרי, יצרתי את צליל ההד של חתיכת הפלסטיק.

 

 

אודות בארט הס

בארט הס בוחן מספר תחומים בעוד הוא משלב בין חקר חומרים, אנימציה וצילום. לבארט יש כתב יד מאוד אישי בעל חותם משלו. בעיצובים שלו הוא מסוגל לעשות שימוש בחומרים קיימים וחדשים בדרך מאוד חדשנית, ונראה שבכך הוא מצליח להתחבר לעולמות חדשים. עבודתו ברמה בינלאומית, הוא מוצא ויוצר לה במה משל עצמו ומבצע שיתופי פעולה עם אמנים ומוסדות בעלי שם כגון: ליידי גאגא, Palais de Tokyo שבפאריס, מעצבת האופנה איריס ואן הֱרפֶן, והצלם ניק נייט. בזכות עבודתו זכה בארט למעמד עצמאי בעולם האופנה.

 פרוייקטים נבחרים:

2011 . Lady Gaga, artist stylist, video,New York(USA)2011 . Maharam, upholstery,New York(USA)2011 . Iris van Herpen, textiles, Arhnem (NL)2010 . Lady Gaga, artsist for album booklet London (UK)2010 . Vogue, artist stylist,New York(USA)2010 . Rhur 2010, GastGeber, artist in residence, Oberhausen (D)2010 . AnOtherMagazine, artist stylist, London (UK)2010 . Ann Sofie Back, textiles, Stockholm (SW)2010 . Anne-Claire Petit, animation, Amsterdam (NL)2010 . Ecdysis, series of textiles,AudaxTextielMuseum, Tilburg (NL)Publication(selected):2010 . Vogue, Blow Up (USA)2010 . AnotherMan Magazine (UK)2010 . Die Zeit, interview (D)2010 . SHOWstudio, Stabalise Motion 2, Fashion Film (UK)2009 . Frame, Party People, Stuck on you, interview (FR)2008 . Dazed and Confused, interview (RU)2008 . PIG, nr. 64, Futuro Anterioire, interview (IT)2008 . Nico, Thank god it’s friday, interview (FR)2008 . Textiel Plus, nr 203, onnatuurlijk bont, interview (NL)2008 . SHOWstudio, Skin King, Fashion Film (UK)Group exhibitions (selected):2011 . Indigo Blue, Bensimon Gallery, Paris (FR)2010 . Fashion Carousel, Palais de Tokyo, Paris (FR)2010 . Fashion Carousel, Centre Georges Pompidou,Paris(FR)2010 . Museo de Bellas Artes, Caracas (VE)2010 . Design Biennale Saint Etienne, Saint Etienne, (FR)2009 . Freeze! , International Medtech Art Show,Taipei(TW)2009 . Dutch Invertuals,NoordBrabantsMuseum, Den Bosch (NL)2008 . Dichter op de huid,FortAsperen, Asperen (NL)2008 . Family of Form, Instituut Neerlandais,Paris, (FR)

קרדיט: בארט הס ו-  Heyheyheyעבור strp.nl.

הראיון תורגם מאנגלית

לאתר של בארט הס לחצו כאן

בין הומור לאקסטרווגנזה ואימה – דניאל פאלילו מגיע לתל אביב

לרגל פתיחת תערוכה של עבודותיו בתל אביב מספר המעצב הפיני איך יוצרים יומן אישי באמצעות פריטי לבוש, ומדוע אינו מצטער על התפנית המקצועית שנאלץ לעשות

הבגד הראשון שדניאלו פאלילו עיצב היה סוודר שחור גדול ממדים עם ברדס בגבו. זה היה בתחילת העשור הקודם, פאלילו היה אז סטודנט במחלקה לאופנה באוניברסיטה לאמנות ולעיצוב בהלסינקי, והוא נוצר במסגרת תרגיל שהנחיותיו היו לעצב בגד שמשקף את אישיות יוצרו בצורה הטובה ביותר.

"זה היה פריט מאוד בסיסי, אבל היתה לו צללית גדולה והוא היה עשוי צמר", הוא אומר כעת בשיחת וידיאו מביתו שבהלסינקי. "שחור הוא צבע שאני אוהב במיוחד, ופינלנד היא מקום חשוך". ייתכן שהקדרות שאפיינה את הסוודר נבעה גם מהאכזבה שחש באותה העת מכך שנאלץ לפרוש מהמחלקה לאמנות בעקבות אלרגיה שפיתח לטרפנטין. פאלילו, כיום בן 31, התמחה אז בציור, וחדל להגיע ללימודים לאחר שאובחנה אצלו רגישות לנוזל המשמש לדילול צבעי שמן. כשהוא מדבר על זה כעת הוא אינו נשמע מאוכזב מדי מהתפנית המקצועית שנאלץ לעשות.

תשובותיו לקוניות באופן כללי ("אנחנו בפינלנד לא אוהבים לדבר יותר מדי", הוא מציין בפתח השיחה). הן מפתיעות מעט על רקע הבגדים האקספרסיביים שהוא מעצב בשש השנים האחרונות – פריטים בגזרות גדולות ורחבות, בקשת גוונים בסיסית של כחול, אדום, צהוב, שחור ולבן, המשלבים גרפיקה הומוריסטית-מורבידית, תלת-ממדית בחלקה, ועולם דימויים סוער שמורכב בין השאר מסמלים של תתי-תרבויות וייצוגים של תרבות פופ ונעורים או כדורגל.

צילום: נעה יפה

 ….

ביום ראשון הקרוב יציג  דניאל פאלילו את "Nevermind" , קולקצית אביב- קיץ 2012 בתצוגת אופנה במוזיאון "בית העיר" בתל אביב, במסגרת התערוכה "BorderLine/גבולי". בתום ערב הפתיחה החגיגי, הבגדים יוצגו בחלל המוזיאון מעל גבי דחלילים שייבנו מפיסות עץ ופלסטיק וגולגולות.

קלודט זורע, המנהלת האמנותית של "שנה של אופנה" (סדרת תערוכות המשלבות עבודות של יוצרים מתחומי האופנה והאמנות, שנפתחה בנובמבר אשתקד ושתימשך עד לאוקטובר הקרוב במוזיאון "בית העיר"), מספרת שמוצאו של פאלילו היה חלק מהעניין שגילתה בעבודתו. "אנחנו בדרך כלל לא נחשפים למה שקורה שם מבחינה אופנתית", היא אומרת. "אני אוהבת מאוד את סגנון העבודה שלו על חולצת הטי, ואת האופן העקבי שבו הוא עובד על הפריט הבסיסי הזה. הוא משתמש במידה הכי גדולה שקיימת, XXL, ומשתמש בבגד כמו בקנווס, למעשה. יש לא מעט מעצבים שמתעסקים בדימויים מודפסים על חולצות טי, אבל מה שמייחד את פאלילו הוא ההתייחסות לגוף – גם חוסר ההפרדה בין נשים לגברים, גם המידה הגדולה, וגם היצירה של גרפיקה בתלת-ממד שמרחיבה את גבולות הגוף. כל הדימויים שהוא משלב נוצרים מפיסות בד קטנטנות שהוא גוזר ומחבר בטכניקת טלאים דקדקנית מאוד. לי באופן אישי זה מזכיר מסורות של תפירה עילית, ומי שמבין בתפירה יכול לזהות את המורכבות של התהליך".

כתבתו של שחר אטואן, גלריה, הארץ, פורסם ב-  23.03.2012 

לכתבה המלאה כאן